<h1>סמ"ג עשין סימן י"ט</h1>
<h2>דף ח.</h2>
אמרינן בפרק קמא דעבודה זרה המתפלל ורצה להוסיף בכל ברכה מעין הברכה מוסיף, כיצד הרי שהיה לו חולה מבקש עליו רחמים בברכת החולים, לפרנסה בברכת השנים ועל דרך זו בכל אחת מהן (ע"פ רמב"ם תפלה פ"ו הל' ב'—ג'). ומטעם זה תקנו רחם בבונה ירושלים בתשעה באב ואף על גב דבירושלמי (דף י' א') אמרינן שיאמרנו בהודאה (ע"פ רי"ף תענית דף י' א'). ואם רצה לשאול כל צרכיו בשומע תפלה שואל אבל לא ישאל לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות (רמב"ם שם ה"ג). ופירש רבינו יעקב (ברכות ל"ד א' תד"ה אל) דווקא צרכי יחיד לא ישאל אבל צרכי רבים מותר ולכך נהגו העם לומר זכרינו וקרובץ בר"ה בראשונות.
